התחלת תהליך שיקום קירות בטון בטרם מתקבלת תמונה מלאה, עלולה להעניק מענה חלקי לכשלים שיתגלו בהמשך. כאשר למשל מאתרים בלייה של בטון במיקום ספציפי, השאלה היא מה סיבת הבלייה. במידה והבטון החשוף יתוקן ברמה נקודתית בלי לחשוף אותו ובלי לבצע בדיקות עומק שיגלו את מצבו האמיתי, הבלייה צפויה להופיע כעבור תקופה במקומות אחרים. תהליך עבודה שכזה יוביל לביצוע פעולות שיקום חוזרות ונשנות.
תקן 1877 מגדיר בין השאר את הפעולות שצריך לבצע בתהליך האבחון. לצורך איתור הכשל והתאמת הפתרון היעיל ביותר לשיקום הבטון. האם הכשל נובע מחדירה של כלורידים לברזל הזיון. האם כתוצאה משימוש בחומרים מזיקים כגון חול ים עם מלח. (כפי שהיה נהוג בעבר) האם עובי הכיסוי נמוך מידי. (בעבר היה נהוג להסתפק ביציקת בטון בעובי של 2 ס"מ בלבד. כיום עפ"י התקינה יש להקפיד על עובי כיסוי של כ- 3 ס"מ בסביבה רגילה וכ- 5 ס"מ בסביבה ימית).
על מנת לקבל תמונת מצב מלאה ולגבש אבחנה מדויקת, נעזרים בשלב האבחון בקידוחים ובבדיקות שמבצעת מעבדה מוסמכת. הערכת המצב מתבצעת ע"י מהנדס, בעל ידע והכשרה מתאימים של שיקום קירות בטון. הערכה זו מספקת את המידע הנחוץ אודות הפגמים שנוצרו, תוך התייחסות למצב הבטון. כמו כן, גם אל הסביבה בה הוא מצוי ומידת השפעתה, ההיסטוריה של המבנה, תנאי השימוש בו ועוד.
בעת ביצוע שיקום קירות בטון, אנחנו נדאג לעבור על כל השלבים כדי להגיע לתוצאה הרצויה וכדי שאתם תוכלו לישון בשקט.
